מאירפלד השקעות ונהול בע"מ ואח' נ' שטירון השקעות בע"מ ואח'

החלטה

בתאריך 15.10.13 נתן ביהמ"ש החלטה מפורטת, אשר במהלכה ביטל את צו המניעה הזמני אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 6.10.13, אך נתן תוקף של החלטה להצהרת ב"כ המשיבים לפיו לא תעשה כל בניה מכל סוג בשטח המוגדר "חדר הזכוכית" לרבות "חדר הקירור" המסומן כך במפה המיצבית שהוצגה ונעשתה ע"י המודד לבנברג.

ביהמ"ש לא קיבל את עמדתם של המבקשות להרחבת איסור זה על שטח נוסף אותו ביקשו המבקשות נשוא ההחלטה.

לאחר מתן החלטה זו, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה כאשר לטענת המבקשות קיימת הוראה של רשות העתיקות למניעת המשך ביצוע החפירות במקום וכי עם פקיעת הוראה זו עתידים המשיבים לפעול באופן שישנה את המצב הקיים בשטח ויגרום לנזקים בלתי הפיכים למבקשות ובמיוחד לסלעים הטבעיים בשטח, אשר שייך להם לטענתם בו הם מחזיקות מס' רב של שנים.

המבקשות מסבירות כי יש בדעתן להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 15.10.13. וכי יש להם סיכוי טוב להצליח בבקשת רשות ערעור זו.

המבקשות מסבירות כי מדובר בשטח קטן יחסית של 7 עד 10 מ"ר אשר בו סלע ובו מערה אשר ממוקם צמוד ל"חדר הזכוכית" שבנוי על חניון מקורה וצמוד לשטח המרוצף ופינת צומח של המלון של המבקשות וכי לגבי שטח זה לא נתינה ביטוי בהחלטת ביהמ"ש מיום 15.10.13. מדובר בשטח קטן יחסית של 1% מתוך סך השטח ומדובר בשטח שאינו נמצא כלל במקום בו מיועד להבנות הבניין שמתכננים המשיבים.

המבקשות חוזרות על כל טענותיהן נשוא ההחלטה הקודמת בכל הנוגע לזכות החזקה הקיימת להם באותן מקרקעין מזה שנים רבות וכי לא השתהו כלל בפניה לבימ"ש בהקשר זה.

התגובה לבקשה לביצוע ההחלטה הבהירה כי המבקשות לא הפקידו כל ערובה להבטחת נזקיהם כתוצאה מהתנהלות המבקשות וכי כל עיכוב צריך להיות מותנה בהפקדת ערובה של לא פחות מ 150,000 ₪.

המשיבים מבהירים, כי הגישו שוב את הבקשה לעיכוב ביצוע בשיהוי ניכר, מדובר בשטח אשר הוגדר ע"י המבקשות כ"שטח המשולש" אשר אינו אלא שטח סלעי וריק ופנוי אשר בניגוד לתשובת העד מטעם המבקשות בפרוטוקול ביהמ"ש מתאריך 14.10.13 בעמ' 2 שורות 4-8 נטען לגביו לפתע, כי יש ביחס אליו למבקשות זכות חזקה.

המשיבים טוענים, כי סיכוי הערעור קלושים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. המשיבים מפנים למפת המודד לבנברג אשר מדגימה כי השטח נשוא המחלוקת נמצא על חלקה 123 אשר הינה בבעלות המשיבה 1 וכי כך עולה בבירור גם מתוכנית הבניה המאושרת אשר נחתמה ע"י העירייה.

צו המניעה אשר ניתן במעמד צד אחד לא ביקש כל סעד הנוגע לחלקה 123 ולכן גם אם צו המניעה היה נותר על כנו , מותר היה למשיבים לבצע עבודות במקום זה.

למבקשות לטענת המשיבה אין כל חזקה במקום ומדובר בשטח פנוי לחלוטין , שטח זה מהווה חלק מתוכניות הבניה בפרויקט, ועל פי התוכנית אמור להוות יסוד של החניון. על כן לטענת המשיבים לא ניתן לנתק את העבודות ב"שטח המשולש" מיתר העבודות בשטח במיוחד בשלב החפירות והכנת השטח לבניה. אם יוכח כי היו להם זכויות חזקה, ניתן יהיה לפצותם כספית.

גם הטענה כי קיימת הוראה של רשות העתיקות שלא להמשיך בביצוע החפירות הינה מטעה ולא נכונה וכי רשות העתיקות ביקשה ביצוע בדיקה באזור קטן הנמצא הרחק ממלון המבקשות במערב חלקה 53.

לאחר שעברתי על הבקשה ועל התגובה לה אני נותן את החלטתי:

בבקשה לצו מניעה הזמני אשר החלה את הדיון בתיק זה נתבקש ביהמ"ש לתת במעמד צד אחד צו האוסר על המשיבים להמשיך בביצוע עבודות הבניה בגוש 11191 חלקה 54 וחלק מחלקה 53 גוש 11191.

השטח בו עסקינן, שהינו שטח קטן מאוד נמצא על פי מפת המודד לבנברג על חלקה 123. ולמעשה אינו מהווה כלל חלק מצו המניעה נשוא הדיון. נכון הדבר שבמעמד ישיבת ביהמ"ש שנערכה במעמד שני הצדדים הוזכר גם השטח האמור ואולם כפי שציינתי בהחלטתי המפורטת המשיבים הם שהעמידו תשתית ראייתית על פי מפת המודד, כי מדובר בשטח הנמצא בבעלותם.

המבקשות טוענות לזכות חזקה במקום ולא לי להכריע בעניין במסגרת הסעדים הזמניים, הדבר יוכרע במסגרת התיק העיקרי וככל שיגרם נזק לשטח האמור מן הסתם אם תוכרנה זכויותיהם של המבקשות הרי הם יזכו לפיצוי כספי.

לא מצאתי הצדקה בנסיבות הללו לעכב את החלטתי מתאריך 15.10.13, ואני דוחה אפוא את הבקשה לעיכוב ביצוע.

לגבי ההחלטה עצמה יאמר ביהמ"ש המחוזי את דברו בעניין.

הבקשה לעיכוב ביצוע אפוא נדחית, אסתפק בתוצאה האמורה ולא אחייב פעם נוספת בהוצאות משפט, עם זאת שמורה הזכות למשיבים לתובע הפסדים כספים ככל שהם טוענים שנגרמו להם וזאת אם במסגרת התיק העיקרי או במסגרת תובענה נפרדת.